99% מהזריקות של ילדים באוויר נגמרות בטוב. מה קורה כשהן לא? הצד שלה

לפני כמה ימים ביקרנו בפעלטון שעובד בשיתוף עם מאוחדת, כאשר הדגש במפגש היה ללמוד כיצד ניתן לשחק עם הילדים בצורה בריאה. מתברר כי תוך כדי המשחק בפעלטון הילדים מתפתחים בצורה מוטורית (שמירה על שיווי משקל, וויסות כוח ויציבה), בצורה שכלית (יצירתיות וחשיבה על מספר נושאים בו זמנית), רגשית וחברתית (התמודדות עם פחדים, משחק משותף עם ילדים אחרים) ועוד…

המפגש היה נראה לי הזדמנות מעולה למנף את הפעלטון שמתרחש אצלנו בבית בכל אחר הצהריים (בניהולו של הבלאגניסט) למשהו שיכול לפתח את הצוציקית בתחומים שונים. אז קפצתי על הרעיון !

בסוף הערב היה לי יותר קשה להוציא את הבלאגניסט מהפעלטון מאשר את הצוציקית…שניהם בכו וסירבו לחזור הביתה לישון…

ילדים, עזרו לדוקטור למצוא את הבלאגניסט המסתתר בבריכת הכדורים...

ילדים, עזרו לדוקטור למצוא את הבלאגניסט המסתתר בבריכת הכדורים…

הלב מחסיר פעימה –

מאז שהצוציקית נולדה, הבלאגניסט דאג להטמיע בה אומץ, לא לפחד מכלום ולדעת כי אין דבר בעולם שלא תוכל לעשות (לטוב ולרע…). זה מגיע למצב שהיא פשוט לא מפחדת משום דבר כמעט, הכל נראה לה בר השגה כך שאני יכולה למצוא אותה מתנדנדת על הנברשת במרכז הסלון או מלטפת כלב אמסטף ברחוב…הבלאגניסט כל הזמן מניף אותה באוויר, זורק לגובה, עושה סלטות ועוד פעלולים שרק מלהביט בהם הלב שלי מחסיר פעימה. כבר אינסוף פעמים ביקשתי ממנו שימתן את ההשתוללויות אבל ללא הועיל.

כמות המכות שהצוציקית והבלאגניסט קיבלו במהלך ההשתוללויות שלהם ביחד, לא הייתה מביישת אפילו מתאגרף במשקל בינוני (ועכשיו ברצינות, נראה לי שכדאי לערב את רשויות הרווחה בנושא). אבל שום דבר לא עוזר, ככל שמשחקים ומקפיצים את הצוציקית באוויר, כך היא נטענת יותר באנרגיה ואח"כ דורשת שיעשו זאת שוב ושוב ושוב ושוב…ושוב ושוב. בהצלחה לנו!

הנפות

טקס השכבה מרגיע במיוחד –

הזמן שבו ההנפות של הבלאגניסט הכי מפריעות לי הם בשעות הערב. החושך יורד ואנחנו מתארגנים לטקס ההשכבה, מכבים את השירים, משנים את הפלאפונים למצב שקט ומכינים לצוציקית אמבטיה נעימה. בזמן שאני בוחרת לצוציקית בגדים נקיים, אני שומעת המולה מחדר האמבטיה, מגיעה לאזור ומגלה שבמקום לסיים את המקלחת, הם משחקים בסופר-מן בבית!!! הצוציקית מונפת לה אל על, נזרקת באוויר לתקרה (כך שראשה כמעט נחבל) ושניהם מתגלגלים ביחד בצחוק מכל הלב…ואני מביטה על המצב ושואלת את עצמי: למה??? למה להתסיס את הצוציקית רגע לפני שהולכים לישון? למי זה מועיל? הרי שנינו יודעים היטב כי זה רק מעיר אותה עוד יותר…

ואכן כך קורה, לאחר שסיימנו עם טקס ההשכבה, אנחנו מנסים להשכיב את הצוציקית לישון אבל זה כבר מאוחר מדי! במקום אוירה רגועה ושלווה, היא נמצאת באקסטזה עוד מההנפות אחרי האמבטיה, קוראת לנו לחדר כל שנייה, מנסה לטפס על הקירות ומסרבת להירדם. תכלס, אני לא מאשימה את הצוציקית, אחרי השתוללויות כאלו מי יסכים ללכת לישון? איך אפשר להקנות ככה הרגלי שינה נכונים לילדה? מה עם קצת זמן איכות זוגי? מה עם קצת זמן אישי??? נמאס לי בכל ערב להעיר לבלאגניסט שיירגע עם המשחקים ועדיין למצוא את עצמנו מנסים להרדים את הצוציקית זמן רב אחרי האמבטיה!
נראה לי כי אין ברירה, אאלץ קודם להרגיל את הבלאגניסט ללכת לישון מוקדם ורק אח"כ להרדים את הצוציקית. כך אולי יהיה לי קצת זמן איכות לעצמי 🙂

לסיכום:

10,000 הנפות באוויר (לבינתיים הבלאגניסט הצליח לתפוס בכולם)

500 קלוריות נאבדות בממוצע ביום עקב מרדף אחרי הצוציקית

16 מכות בראשה של הצוציקית מהשפיץ של השולחן בסלון (ממכות גדלים יותר  מהר, לא?)

1 פריקת הכתפיים ממקומם בגיל 2

רוצים לדעת איך הבלאגניסט מתרץ את ההשתוללויות שלהם? לחצו כאן

לקריאה נוספת על משחק בריא עם הילדים לחצו על הלינק:

http://bikurbari.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90-%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%99%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s